על ועדות רפואיות, עררים וערר לבית דין לעבודה מול ביטוח לאומי

לא מעט פונים אליי בשאלות שונות לגבי אופי הועדות הרפואיות, הרכבן, סדר הדין בפניהן, ערר עליהן ועוד ועוד. במאמר זה ננסה לסקור עיקרי הדברים לגבי הועדות הרפואית- מא’ ועד ת’.

אני אחלק את המאמר ל-3 חלקים: ועדות רפואיות; עררים; ערר לביה”ד לעבודה. אבחין בין נכות כללית לנכות מעבודה.

בנכות כללית מתקיימים 2 הליכים נפרדים: ועדה רפואית שקובעת אחוז הנכות הרפואית לצורך נכות כללית. בוועדה זו יושב רופא אחד, בד”כ פנימאי, וזאת לפי עיקר התלונות שהעלה התובע בטופס התביעה לנכות כללית. הרופא הפנימאי יכול לשלוח את התובע לבדיקה אצל פסיכיאטר או אורתופד, לפי מה שנראה לו שעולה הצורך מהחומר או דברים שהעלה התובע בפניו. לכן כדאי תמיד להוסיף לטופס התביעה את כל הבעיות הרפואיות, כך שמראש יהיה ידוע אם צריך לשלוח גם לרופאים נוספים. גם אצל  הרופא הנוסף יש רופא אחד וכמובן מזכיר וועדה. לגבי המזכיר צריך לשים לב שאין הוא “משתלט” על הוועדה כולה ולא הוא שקובע את סדר העניינים ומהותה.למשל, באחת הוועדות שהופעתי הודיעה לי מזכירת הוועדה ש”אין לה יותר מקום לכתוב בדף”- הצעתי לה שתיקח נייר אחר… בסוף כל הליך כזה נדרש התובע לחתום על הצהרה שמה שנאמר הוא שנכתב. מומלץ להעזר באיש מקצוע שיודע היטב מה נאמר ומה נרשם ובעיקר מה לא. חשוב לציין כי מי שכותב את חוות הדעת הסופית , דהיינו מי שמסכם את התיק, הוא זה שהיה בעדה הראשונה, בד”כ הפנימאי. חשוב גם לציין שאין הכרח שהרופא בוועדה מדרג ראשון יהיה מומחה דווקא בבעיות הקונקרטיות של התובע- למשל, אם יש לתובע סכרת אין הכרח שהפנימאי שיעסוק בעניינו יהיה דווקא רופא סכרת, או מי שיש לו בעיה בכף יד אינו יכול דרוש שהאורתופד הדן בעניינו יהיה מומחה לכף יד בהכרח. מאידך אין לסבול שרופא אורתופד יעסוק בשאלות פנימאיות כמו לב וריאות, אלא עליו להיוועץ ברופא פנימאי לשם כך, ואם לא עשה כן- זה עילה לערר.

מבחינה טכנית חשוב לשים לב: ברוב הועדות נשמע קולו של התובע ראשון, ואח”כ יכולים להוסיף עורך הדין שלו או חבר קרוב או בן משפחה. ישנן ועדות שבהן מקובל שעורך הדין יטען קודם, ויש בכך עדיפות מבחינת התובע. סייג לדבר: בפני הפסיכיאטר כמעט תמיד נשמע התובע קודם ורק אחרי בא כוחו או בן משפחתו או חבר קרוב.

בנכות כללית- מתקיים הליך נוסף, לא של ועדה רפואית, אך חשוב להזכירו פה. אחרי שלב הועדה הרפואית מגיע התיק לפקידת שיקום שתפקידה להמליץ בפני הגורם הקובע מהי הנכות תיפקודית=אי כושר ממנה סובל התובע. כאן יש להביא בפני פקידת השיקום כל מסמך וטענה לעניין העדר התיפקוד. יש החושבים בטעות זהו הליך שולי בהליכי קביעת נכות כללית אך למעשה זהו שלב קריטי, וגם כאן מומלץ להעזר באיש מקצוע שזוהי מומחיותו.

בנכות מעבודה מתקיים הליך דו שלבי: ראשית, יש לקבוע שאכן מדובר ב”תאונת עבודה”. עניין זה אינו נדון  בפני ועדה רפואית אלא בפני פקיד תביעות, עליו יש ערר בזכות לבית הדין לעבודה. יודגש שזהו שלב קריטי בהוכחת נכות מעבודה כי אין נכות בלי הכרה בתאונת עבודה. ישנן “תאונות עבודה” פשוטות, כמו בדרך אל העבודה או חזרה ממנה. אבל יש הרבה מצבים שבהם מאורע  לא ייחשב תאונת עבודה, במיוחד במקרים של “מיקרוטראומה”-רצף של פגיעות קטנות דומות במהותן החוזרות על עצמן יומיום מדי יום לתקופה ארוכה כך שאפשר לראות בכל אחת מהן תאונת עבודה זעירה שבהצטברותן מהוות “תאונת עבודה”. למשל- אורטופד מנתח שהצליח להראות כי כל יום מספר רב של פעמים התכופף לשולחן הניתוח במסגרת תפקידו, ולכן הוכרה אצלו פגיעה בגב כ”תאונת עבודה”. לעומת זאת, בית הדין לעבודה פחות מקל עם סייעות בגני ילדים, עד כי באחרונה שינה גישתו וקבע שכל מקרה של סייעת ייבחן לגופו.

כאשר מגיעה תביעה לתאונת עבודה לבית הדין זוהי כבר “אופרה אחרת”: כאן מדובר בהליך שיפוטי לכל דבר ועניין, וברור שיש מקום לייצוג משפטי, בייחוד כשמדובר בתביעות עתירות ממון,אם וכאשר  שיזכה התובע בתביעתו.

בשלב השני של נכות מעבודה מתקיים הליך דומה למה שתיארנו לעיל לגבי  ועדה רפואית – כמו בנכות כללית. אם כי בתאונת עבודה יש יותר מוכנות של המערכת להרכיב וועדות של מומחים יותר ספציפיים, כמו ועדה של אורתופד ונוירולוג. בכל שאר הדברים- נכונים מה שאמרנו לעיל.

יודגש כי בהליכים של  נכות מעבודה אין פקידת שיקום, שכן גובה המענק החד פעמי או הקצבה הם נגזרת ישירה של הנכות הרפואית, בכפוף לסייגים מסוימים שלא ניכנס אליהם כאן.

בתביעות של ילד נכה- מתקיים הליך של שניים עד שלושה רופאים שבודקים את כל העילות המצויות בתקנות ילד נכה, דהיינו- ליקוי מיוחד, טיפול מיוחד, או ילד התלוי לחלוטין בעזרת הזולת.הבדיקה נעשית בעיקר מול מסמכים ודברי ההורים. יחד עם זאת רוב הוועדות מבקשות מההורה להדגים על הילד פעולות יומיום בסיסיות, ועניין זה עלול להיות בלתי נעים לחלוטין.

על החלטת  הועדה מדרג ראשון- גם בנכות כללית גם בנכות מעבודה וגם בילד נכה- אפשר לערור בזכות לפני ועדת עררים. בנכות מעבודה ובילד נכה- מדובר בד”כ בהרכב שלושה רופאים, הדן בבעיות הרפואיות של העורר. גם כאן אין זכות לעורר כי יישב בדין מומחה ספציפי למחלה שממנה סובל העורר.

לגבי נכות כללית- ישנן שתי ועדות שונות: ועדת עררים רפואית שמיועדת לבחון מחדש את נושא הנכות הרפואית, ואחריה באה פקידת שיקום.בדרך כלל כדאי להגיש ערר רפואי גם כשהשאלה היא תיפקודית – כדי להרוויח שתי ערכאות. זאת כיוון שאפשר לערור בנפרד לוועדת עררים, וזו דנה בנושא התיפקודי בנפרד. בערר התיפקודי יושבים בד”כ שלושה, ובהם מומחה לשיקום.

על החלטות ועדות העררים למיניהן יש זכות לערור לבית דין בשאלה משפטית בלבד. כלומר לא כל טענה ניתן להעלות בפני בית הדין אלא שאלת חוק בלבד. למשל- שהועדה התעלמה מנתון חשוב שהועלה בפניה, או שהועדה לא נתנה משקל הולם לנתון חשוב שהובא בפניה. בשלב זה, אם עדיין לא הצטיידתם בעורך דין- זה הזמן. מדובר בהליך שיפוטי לכל דבר, והרי לא הייתם הולכים לתביעת גירושין בבימ”ש למשפחה לבד..

סוף דבר: עניין הועדות הרפואית למיניהן איננו מן הפשוטים שיש. אנו ממליצים להתייעץ עם בעל מקצוע לפני כל הליך, ולשכור את שירותיו במקרה המתאים.