חוק חדש: כמה צריך לשלם בתביעת ביטוח לאומי?

 

חוק חדש שחוקק בכנסת ב-5.8.15 , ואשר ייכנס לתוקף ב-4 בדצמבר, קובע שורת מגבלות על עורכי דין לגבי שכר טרחה בתיקי ביטוח לאומי. החוק בא לעשות סדר במצב משפטי לא ברור ואפילו פרוץ בתחום של גביית שכר טרחת עו”ד בענייני ביטוח לאומי.

החוק קובע 2 עקרונות מרכזיים:

האחד- שהתשלום הוא על בסיס הצלחה בלבד. נקבע שיש לשלם פתיחת תיק בסך 800 ₪ בצירוף מע”מ ויתרת התשלום תהיה במועדים שקבע החוק. בכך דומה חוק זה לחוק נפגעי תאונות דרכים, אשר נקבע בו במפורש אחוזי שכר טרחה . אלא מה? בעוד שבחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים- אין שאלה של אחריות אלא רק של גובה הפיצוי, הרי בביטוח לאומי אפשר להאבק שנים בועדות ובבתי הדין ובסוף לא לקבל תוצאות כלל. ההסדר שנבחר יותר דומה למה שקורה בתביעות נזיקין, שם השכר המקובל הוא 20% משווי ההצלחה.

העיקרון השני: שכר הטרחה, שמתפרס על 60 חודשים, כלומר 5 שנים-!- ישולם לעוה”ד בצורה עיתית. כלומר עוה”ד אמור “להתחבר” לחשבון הבנק של הלקוח ע”מ שישלם לו מידי חודש בחודשו. עניין זה הוא בלתי נסבל, לעניות דעתי. מה יהיה אם הלקוח יברח מהארץ? ייהפך לפושט רגל? ואפילו סתם יחליף חשבון בנק כדי להתחמק מתשלום?? אציין שיש בחוק לכאורה, ואני מדגישה , לכאורה, פתרון  לעניין זה והוא שבמועד קבלת ההחלטה על קבלת הכספים- יוכלו הצדדים להסכים על הקדמת התשלומים. עכשיו: איזה לקוח יסכים לשלם במזומן אם הוא יכול “לסחוב” התשלומים  טיפין טיפין לחמש שנים?

עד כאן לעקרונות ועכשיו לכללים:

החוק קובע אחוזי תשלום שונים לפי- גובה הגימלה (עד 1200 ₪ ומ-1200ש”ח), לפי סוג הגימלה- למשל בתאונות עבודה הסכום הוא של 15% בקירוב כפול 60 חודשים ובצירוף מע”מ. בקצבת נכות כללית ובקצבת ילד נכה – התשלום הוא של 13% לערך כפול 60 חודשים. ולפי סוג ההליך- אם התיק נגמר בבי”ד אחוז התשלום עומד על 24%  כפול 60 חודשים,בצירוף מע”מ.

החוק חל לא רק על תביעות הנכות הגדולות- אלא גם על קצבת ניידות, גמלת שירותים מיוחדים,בקשה להלוואה לעומדת לרכישת רכב ניידות, חוק הפיצויים לנפגעי גזזת וחוק הפיצויים לנפגעי פוליו. חשוב לציין שהחוק אינו חל על כל הגמלאות והקצבאות שבחוק ביטוח לאומי- למשל, סיעוד, דמי לידה, שמירת הריון, קצבת זקנה, קצבת שאירם, ואחרות. לפי כלל פרשני ידוע- מה שלא נכלל במפורש בחוק- אפשר לקבוע לגביו אחוז ומועדי תשלום אחרים.

 

מה ההשלכות המעשיות של החוק החדש?

ראשית, עורכי דין  יסכימו לטפל בתיקים רק אם לדעתם התיק הוא ברמת סבירות גבוהה להצלחה. כך יישארו מי שהתיק שלהם לא “בטוח”- חסרי ייצוג משפטי.

שנית, עורכי דין ידירו את רגליהם מתחום הביטוח הלאומי בשל  קשיים בתזרים המזומנים בשל  התכתיב של תשלומים עיתיים.

שלישית, תובעים יעדיפו ללכת לאירגוני מימוש זכויות, שכידוע אינם יכולים לייצג בפני ועדות ובתי דין, כיוון ששכר הטירחה לגביהם הוא פחות מזה שנקבע לעורכי דין.

בשורה התחתונה: פחות תובעים יהיו מיוצגים בפני ערוצי הביטוח הלאומי, ובכך חטא המחוקק לרעיון הסוציאלי הנכון כשלעצמו, כך שייפגע ציבור התובעים.