שמירת הריון ודמי לידה

נשים עובדות- שכירות ועצמאיות- זכאיות לגמלה לשמירת הריון, בתנאים מסוימים, ולדמי לידה, הידועים יותר בשם “חופשת לידה”.

גמלת שמירת הריון

מה התנאים לגמלת שמירת הריון?

מתקיימים מספר תנאים מצטברים לקבלת גמלה לשמירת הריון:

  1. האישה תושבת ישראל. אישה היוצאת לחו”ל- תאבד זכאותה לגמלת שמירת הריון.
  2. היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון – היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון
  3. יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.
  4. תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון, כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.

הגשת התביעה לגמלה לשמירת הריון

תביעה לגמלה לשמירת היריון יש להגיש לאחר שחלפו 30 ימים של שמירת היריון, לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים. יש לשים לב שהמועד האחרון להגשת התביעה הוא 12 חודש משמירת ההריון, ולא- תאבד התובעת את זכויותיה.

סכומי הגמלה לשמירת הריון

שיעור הקצבה ליום יהיה בסכום הנמוך מבין שני הסכומים האלה:

  1. הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות (לחודש) מחולק ב-30 = 286.47 ש”ח (החל ב- 01.01.2013)ליום.
  2. שכרה של האישה (החייב בדמי ביטוח) ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון, מחולק ב-90.

יש להדגיש שעל הסכומים האלה משולמת תוספת יוקר ומנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
טיפ חשוב!
מי שעבדה בתקופת שמירת ההיריון ולו חלקית- תאבד זכאותה לגמלת שמירת הריון.

דמי לידה

דמי לידה משולמים לאישה עובדת שיצאה לחופשת לידה. דמי הלידה נועדו לפצות את היולדת על אובדן שכרה או הכנסתה בפרק הזמן שאין היא עובדת לרגל ההיריון והלידה. דמי לידה משולמים לנשים עובדות- שכירות או עצמאיות, ולא לעקרות בית. החל בשנת 98 מגיע גם לאב דמי לידה, כל עוד הוא מחליף את אשתו בתפקיד ההורה השומר על הילוד, והאישה יצאה לעבוד באותה תקופה.

מהם התנאים לקבלת דמי לידה?

זוהי השאלה החשובה ביותר לקבלת דמי לידה. כאן קיימים מספר תנאים מצטברים:

  1. האישה היא תושבת ישראל ועובדת, כאמור.
  2. התובעת השלימה “תקופת אכשרה”=תקופה ששולמו עבורה דמי ביטוח כלהלן:

דמי לידה מירביים – עבור 14 שבועות (98 ימי זכאות) – ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח לפני “היום הקובע”- שזהו היום בו הפסיקה לעבוד בגין ההריון שהסתיים בלידה, על-פי הפירוט הזה:
10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני “היום הקובע” או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני “היום הקובע”.

חשוב לשים לב שישנן תקופות שכן מובאות בחשבון “תקופת האכשרה” שלפני היום בו הפסיקה האישה לעבוד בשל הריונה (“היום הקובע”):

  1. חודשים שהאישה עבדה וקיבלה ממעסיקה שכר (לרבות דמי מחלה ודמי חופשה), או חודשים שהייתה לה הכנסה מעבודה עצמאית והיא שילמה דמי ביטוח מהכנסתה. עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא.
  2. חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי לידה (בעד לידה קודמת) או דמי פגיעה בעבודה או דמי אבטלה או דמי תאונה או קצבה לשמירת היריון (קודמת) או נכות מעבודה בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי.
  3.  חודשים שהאישה קיבלה בעדם דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית מקופת גמל.
  4. שני החודשים הראשונים של חופשה בלא תשלום (שהמעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בעדם.
  5. חודשים שהאישה נמצאה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, המאושרים לעניין זה, ובלבד שעבדה בעבודה כשכירה או כעצמאית 30 ימים רצופים לפחות בתכוף לפני היום שהפסיקה לעבוד בשל ההריון.

שיעור דמי הלידה

הזכאות לדמי לידה היא ל-14 שבועות מיום הלידה, בתשלום ע”י ביטוח לאומי. היולדת רשאית להאריך את תקופת החופשה עד חצי שנה מהלידה. לאחר מכן- היא זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום עד לתום השנה מהלידה.
סכומי הלידה מחושבים לפי שכרה של יולדת בחודש האחרון לפני צאתה לחופשת לידה ועד לסכום מירבי ליום (כ-1,400 ₪ ליום)

 

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחיבות עם עו”ד ביטוח לאומי, עינת בר אילן קיץ טלפון: 03-9345111 נייד: 054-5588105