הוכחת תאונת עבודה

הסבר על נכות מעבודה ועל תאונות עבודה בביטוח לאומי

וודאי סיפרו לכם ש”הכי שווה” זה להיות “נכה עבודה”, כיוון שכפי שהסברתי במאמר קודם- הסכומים המשתלמים לנכה עבודה ברוב המקרים עולים על הסכומים המשתלמים לנכים כלליים. אולם גם כאשר אנחנו מבקשים לבסס תביעה בנכות עבודה אנו נתקלים בקשיים הוכחתיים משמעותיים. הקשיים הם בדרך כלל משלושה סוגים: הראשון- הוכחת “תאונת עבודה”. השני- הוכחת נזק או נכות כתוצאה מהתאונה, והשלישי- הוכחת הקשר הסיבתי בין התאונה לנכות. ארחיב את דברי.

ראשית, לגבי הוכחת “תאונת עבודה”. המקרה השכיח הוא של הופעת “אירוע חריג ופתאומי “(תוך כדי ועקב העבודה). למשל, דוגמא ברורה: נגר שדפק פטיש על אצבעו במהלך עבודתו. אבל לעיתים קשה להוכיח חריגות ופתאומיות . למשל, מורה שמרימה מספר ימים משא כבד של עבודות של תלמידים ואז נפגעת בגבה. האם יש כאן “אירוע חריג ופתאומי”? והאם תשתנה תשובתכם אם זהו סוף השנה ומדובר במספר חריג של עבודות ששוקלות מספר רב של קילוגרמים? שאלות דומות יכולות להיות האם מתקיימת כאן “מחלת מקצוע” ,כמו סוגי סרטן שונים ,או תורת “המיקרו טראומה”, עליה עמדתי במאמר אחר שלי.
שנית,לעניין הוכחת הקשר הסיבתי. נדרש להראות קשר מובהק בין התאונה לנזק שנגרם לעובד או לנכות שנשארה לו. לעיתים העניינים אינם פשוטים. למשל- במקרה הנ”ל של המורה עשוי ביטוח לאומי לטעון שהפגיעה בגב היא תוצאה של תהליך ניווני בעמוד השידרה של התובעת ולא ניתן לבסס קשר מכריע בין הנזק לגב לבין התאונה שאירעה.

שלישית, לעניין הוכחת נכות מעבודה.לעיתים גם כשעברנו את משוכות התאונה והקשר הסיבתי- יכולה להיות בעייה להוכיח נכות, כלומר שאכן נגרם נזק שאינו זמני לתובע. כך למשל, בדוגמא של הנגר- היה קושי להראות נזק מתמשך. אך כיוון שהצלחנו לבסס- באמצעות חוות דעת מומחה- כי התובע אינו לכופף עד הסוף את ידו ולכופף את אצבעו, והכל כשמדובר ביד ימין- הצלחנו להוכיח נכות והנגר זכה במענק בסכום מכובד.
מה המסקנה מכל האמור לעיל?בפעם הבאה כשאתם חושדים שנפגעתם בתאונת עבודה- לכו להיוועץ במומחים בתחום על מנת להצליח בתביעה ולא להפסיד כסף או לבזבז אותו במישורים הלא נכונים.