איך מטפלים בבעיות בביטוח לאומי ?

כל עורך-דין העוסק בביטוח לאומי יודע כי לכל בעיה מול ביטוח לאומי ישנה, או ישנן דרך או דרכי טיפול משלה/ן. במאמר זה אסקור את דרכי הטיפול המשפטי השונות בבעיות שונות בביטוח לאומי.

1.       נכות – נכות כללית, נכות מעבודה, ילד נכה

כאשר בא לקוח ושוטח בפני עורך הדין בעיית נכות מול ביטוח לאומי, הרי יכולה זו להיות בעיה משלושה סוגים שונים:

  1. אם טרם הוגשה תביעה – הפתרון הוא בהגשת תביעה מסודרת לביטוח לאומי עם מירב המסמכים הרלוונטיים, ובדרך כלל עם מכתב נלווה המפרט את הבעיות הבריאותיות והבעיות התפקודיות – במידה ומדובר בנכות כללית. לאחר הגשת התביעה וזימון התובע לדיון – יופיע עורך הדין לייצוג באותה ועדה, וגם בפני פקידת השיקום אם מדובר בנכות כללית. במידה ומדובר בתאונת עבודה – יש קודם כל להוכיח במסמכים שזו אכן תאונת עבודה. רק לאחר שהוכרה התאונה כתאונת עבודה- יפנה עורך הדין לוועדה רפואית כדי לקבוע אחוזי הנכות.
  2. כאשר מדובר בערר על החלטות ועדה רפואית מדרג ראשון – הפתרון הוא בהגשת ערר מנומק היטב, עם כל המסמכים הרלוונטיים. כמו בוועדה הראשונה – גם כאן ייצג עורך הדין את התובע – העורר בפני ועדת העררים.
  3. כאשר מדובר בערר על החלטת ועדת עררים – כאן בדרך כלל אין מנוס מייצוג על-ידי עורך דין בפני בית הדין לעבודה. עורך הדין יגיש ערר מנומק – בשאלה משפטית בלבד – לבית הדין, וייצג את הלקוח. הייצוג יהיה בפני רשם/רשמת בית הדין, או בפני השופט באולם. בשתי האפשרויות יש מקום להניח שהתיק יעבור לדיון מחודש בועדת העררים, שם – שוב – ייצג עורך הדין את הלקוח בפני אותה ועדה.

כאן יש להביא בחשבון את שכר טרחתו של עורך הדין בתביעות נכות. בהתאם לחוק הגבלת שכר טרחת עורך-דין: בוועדה הראשונה ובוועדת העררים נע שכר טרחתו של עורך הדין בין 16% ל-17% מ-60 הגמלאות הראשונות. כאשר התיק מגיע לדיון בבית הדין לעבודה, שכר הטרחה עולה ל-26% מ-60 הגמלאות הראשונות. יצויין כי ערר לבית הדין לעבודה בשאלה אם תאונה היא תאונת עבודה- אין החוק של הגבלת שכר טירחה.

2.       שירותים מיוחדים, גמלת סיעוד, ניידות

בנושאים הנ”ל חל בדרך כלל הנוהל שתואר לעיל, דהיינו תביעה לוועדה בדרג ראשון, ערר לועדת עררים והופעה בבית הדין אם יש צורך בכך.

יש לציין כי שירותים מיוחדים וקצבת ניידות נכנסים בגדר החוק להגבלת שכר הטרחה שפורט לעיל. לעומת זאת, גמלת סיעוד איננה נכללת בחוק, וכל עורך דין יכול להחליט על אופן וגובה התשלום אותו יגבה מן הלקוח.

3.       העררים על פקיד תביעות

ישנם נושאים רבים בהם מטפל “פקיד תביעות” (ראה מאמרי הקודם על פקיד התביעות). בין השאר, הוא מטפל בחישוב הסכומים המגיעים לתובע, רטרואקטיביות של הזכות לקצבה, קביעת תושבות ישראלית, הכרה בידועה בציבור, שמירת הריון ודמי לידה.

במקרים כאלו יבדוק עורך הדין האם ניתן לשנות ההחלטה באמצעות “השגה”, או שיש צורך בהגשת ערר לבית הדין לעבודה (הדבר מותנה  בכך שלא עברה שנה מיום החלטת פקיד התביעות).

מכיוון שכאן עשוי העניין להיות בעל משמעות כספית כבדה, ויש גם צורך בייצוג בפני בית הדין לעבודה – חשוב מאד שהייצוג יעשה על-ידי עורך דין. עורך הדין ילמד את החומר ויגיש ערר מנומק, הוא יגבה את הערר בתצהירים ובמסמכים רלוונטיים, וכמובן שייצג את התובע בפני בית הדין לעבודה.

עררים לבית הדין בנושאים אלו אינם נכנסים בגדר החוק להגבלת שכר טרחת עורך דין. מכאן, שכל עורך דין רשאי לקבוע דמי פתיחת תיק, אופן התשלום וגובהו כראות עיניו, כמובן שבהסכמת הלקוח. יש עורכי דין הגובים דמי פתיחת תיק, ואילו שאר שכר הטרחה תלוי בתוצאות (בדרך כלל 20% מהתוצאות). אחרים דורשים שכר טרחה – ולו חלקי – מראש, והשאר תלוי בתוצאות, וישנם גם עורכי דין שעובדים לפי שעות עבודה.

4.       חובות לביטוח לאומי

כאשר מדובר בחובות לביטוח לאומי, בדרך כלל יעמיק עורך הדין לחקור בסיבת החוב. לעיתים, כאשר החוב אינו מוסבר כלל ועיקר, ידרוש עורך הדין הסברים מביטוח לאומי.

אם יש טעם בדבר, יפנה עורך הדין לפקיד התביעות – בכתב או פנים אל פנים – וינסה לשכנעו כי אין מקום לחוב, כולו או חלקו.

גם כאן חוק הגבלת שכר טרחת עורך הדין אינו חל, וכל עורך-דין רשאי לגבות שכר טרחה כמקובל וכנהוג. לרוב דורש עורך הדין דמי פתיחת התיק, והשאר תלוי תוצאות (בדרך כלל 20% מהתוצאות).

5.       קידום מניעת סכסוך.

כיוון שיש חשיבות רבה למשך ההליכים, והבאת התיק בפני בית הדין לעבודה עלולה לגרור סיבוכים, נכון הדבר – לדעתי – להימנע מהגעת התיק לבית הדין. כך למשל, כאשר “השאלה המשפטית” בעניין של נכות אינה נקייה מספקות, עדיף לחכות חצי שנה, ואז להגיש בקשת החמרה. לחלופין, אם ניתן עדיין לערער על החלטת פקיד התביעות, מוטב להגיש “השגה” ובה למעשה לתקוף את החלטת פקיד התביעות, לפני “קפיצה” להופעה בפני בית דין.

6.       לסיכום

כפי שהראיתי, לרוב הבעיות המשפטיות של ביטוח לאומי יש פתרון פרקטי. ככל שהבעיה סבוכה יותר והפתרון סבוך גם הוא – מוטב להתייעץ עם איש מקצוע, מומחה בתחום הביטוח הלאומי.