ידועה בציבור וביטוח לאומי

בזמן האחרון פנו אליי לא מעט ידועים וידועות בציבור כדי להסדיר את מעמדם “כבני זוג נשואים” לכל דבר ועניין. נושא זה הוא חובק גבולות בכל המשפט האזרחי, וגם בביטוח לאומי בפרט. במיוחד אמורים הדברים בקצבת זיקנה וקצבת שאירים.

מקרה לדוגמא

נתאר לכם מקרה לא קל כדוגמא ואחר כך תישאל השאלה: אישה, בשנות הארבעים לחייה פוגשת גבר לא נשוי ובלי ילדים, בשנות החמישים לחייו. מתפתח ביניהם רומן והם עוברים לגור ביחד למשך שנה וחודשיים עד למותו הטרגי בנסיבות מצערות. בין הזמנים הוא מרעיף עליה כסף ומתנות, וגם מעביר לה כסף באופן שוטף לחשבונה. היא מצידה דואגת לקניות ולעבודות הבית. בשלב מסוים, לדבריה, הוא מבקש למסד הקשר ביניהם, אך טרם זאת אירע הוא נפטר. במכתביו אחרי מותו הוא מוריש לה 1/2 מהדירה היקרה בה גרו ו-30% מנכסיו. עתה עותרת האישה לביה”ד לעבודה להכיר בה כידועתו בציבור לצורך קצבת שאירים.

ועכשיו למצב המשפטי: ההלכה קבעה 2 מבחנים להכרה ב”ידועה בציבור”:

הראשון- מבחן אובייקטיבי- מגורים במשותף, משק בית משותף וחיים במשותף.

השני- מבחן סובייקטיבי-הוכחת כוונה לקשור גורלו של זו בזה ביחד כזוג לכל דבר.


איך מוכיחים את שני התנאים?

המבחן האובייקטיבי

1.מגורים במשותף: כאשר לבני הזוג דירה על שניהם הדברים מדברים בעד עצמם. אולם תנאי זה לפעמים לא קל להוכחה. אם שני בני הזוג רשומים בתעודת הזהות באותה כתובת- המצב פשוט יותר. אך מה קורה כשהכתובות במשרד הפנים שונות? באחד המקרים הוכחנו שהמנוח היה מפונה לבי”ח באמבולנס כשהוא מוצא מכתובתה של אשתו, או שבמסמכים של רופאת המשפחה רשומה הכתובת של אשתו. בשני מקרים שונים הבאנו קבלות של ועד הבית בו גרו במשותף שמתיחסות לזוג כיחידה אחת (למשל: “משפחת לוי”). יש לציין שכאשר מדובר בבני זוג קשישים הפסיקה הקלה בתנאי זה.

2.משק בית משותף: כאשר לבני הזוג חשבון בנק משותף- המלאכה קלה. אך רוב הזוגות  הידועים בציבור לא מנהלים חשבונות משותפים. כאן צריך להראות למשל, כי בן זוג אחד שילם הוצאות הבית השוטפות ואילו הצד האחר שילם קניות ועוזרת בית. ברור שצריכה להיות כאן כוונה לשתף את משק הבית בין השניים.

3.רכוש משותף:כבר הראינו קודם שאם בני הזוג רוכשים, למשל, בית משותף- הדבר מקל על הוכחת הקשר ביניהם. אולם בהרבה מקרים אין הרבה רכוש משותף. עדיין אפשר להראות רהיטים שניקנו במשותף או עבור הדירה בה דרו בני הזוג, או חסכון משותף, למשל למטרות נסיעות בארץ ובחו”ל.

4.הסדרים משפטיים בין בני הזוג: לעיתים עורכים בני הזוג ביניהם הסכם יחסי ממון ולו בפני עורך דין. במקרים אחרים עורכים בני הזוג צוואה ביניהם, בד”כ כדי להסדיר מעמדם של הילדים, בדרך כלל לא מהזוגיות הרלוונטית. באו אלי בני זוג שהייתה ביניהם צוואה הדדית כזו  בעל פה אך ברור שתוקפה המשפטי הינו אפסי.  הסכם או צוואה מקלים כמובן  על הוכחת היותם ידועים בציבור. במקרה מסוים בו נתקלתי ערכו כל אחד מבני הזוג תצהירים על היותם בני זוג וזאת למטרה כלכלית מסוימת. גם זאת ראיה כבדת משקל. במקרה אחר שני בני הזוג “נישאו” בהנחיית רב בבית כנסת, ללא מעמד רשמי מחייב לטקס כזה.

  1. הנושא החשוב הוא: חיים במשותף:עד כמה חיו בני הזוג אחד עם השני. חוץ ממגורים משותפים, מדובר בבילויים משותפים, מאירועים משפחתיים משותפים, מנסיעות משותפות בארץ ובחו”ל. לכך אפשר להוכיח ע”י תמונות והזמנות כרטיסי טיסה. באחד המקרים בו טיפלתי בן הזוג ליווה את ביתה של זוגתו לחופה. אין ספק שזוהי ראיה חזקה.
  2. למותר לציין כי כל האמור לעיל אינו מתייחס למצב שבו לבני הזוג ילדים משותפים: במצב זה יותר קל להוכיח ידועים בציבור, אלא אם כן מדובר בילדים שנולדו מעבר לחצי שנה לפני מועד תחילת הקביעה של ידועים בציבור.

איך מוכיחים את המבחן האובייקטיבי?

1.תצהירים של בני הזוג ותצהירים של מכרים/חברים/בני משפחה וכיו”ב.

2.מסמכים לגבי כל הסעיפים הנ”ל:תדפיסי חשבונות בנק, תדפיסי חשבונות הוצאות, תדפיסי חשבונות כרטיסי אשראי, תדפיסי שיחות טלפון ופלפון,תעודות זהות עם כתובת זהה, חוזי שכירות של הדירה בה גרו, הסכם יחסי ממון או צוואה – אם יש ועוד ועוד.

3.לא תאמינו, אבל תמונות משותפות- של בני הזוג לבד וביחד עם חברים, ילדים, בני משפחה וכדומה- יש גם להם משקל רב.

איך מוכיחים את המבחן הסובייקטיבי?

כאן עלולות להיות בעיות קשות יותר, כי מדובר בעניינים שבלב ושבינו ובינה. אם היתה הצעת נישואין בין בני הזוג- זה משמעותי. אם דובר במערכת יחסים ארוכה- למשל זוג שהתגרש אחרי 30 שנות נישואין אך המשיך לחיות ביחד עוד שנתיים  עד למות המנוח- זה מהווה הוכחה חזקה. לעומת זאת זוג של שנה וחצי שגר ביחד שנה ורבע- יותר בעייתי.החשוב הוא להראות כוונה אמיתית לקשור את גורל שני בני הזוג זה בזו.

לא לעשות טעויות!

חשוב ביותר להיות עקביים בטענה שהשניים הם ידועים בציבור. למה כוונתי?באה אלי אלמנה שטענה שהיתה ידועתו בציבור של המנוח בשנתיים לפני מותו. אבל הסתבר בדיעבד כי הגישה פעמיים תביעה להבטחת הכנסה בה הצהירה כי אינה חיה עם בן זוג באותה דירה. למי יאמין עכשיו ביטוח לאומי או בית הדין  להצהרה- שיקרית או לא- בתביעה להבטחת הכנסה או לטענה עתה לתביעת קצבת שאירים?

לסיכום

נושא הידועים בציבור  בביטוח לאומי הוא נושא לא פשוט ולעיתים סבוך. חשוב להכיר את ההלכות וחשוב להביא הראיות המתאימות ביותר. לא שכחתי את הדוגמא בה פתחתי: האם האישה תוכר כידועה בציבור של המנוח שחיו יחד שנה ורבע וכאשר היא היתה סמוכה על שולחנו? אני ממליצה להיעזר בעורך דין בקיא בתחום כי מדובר בנושא סבוך ובכמות כסף לא מבוטלת.

בהצלחה לכל הידועים בציבור מול ביטוח לאומי!

עינת בר אילן קיץ – עורך דין ביטוח לאומי