האם ומתי כדאי להגיע לבית דין לעבודה בענייני ביטוח לאומי?

 האם ומתי כדאי להגיע לבית דין לעבודה בענייני ביטוח לאומי?

לקוחות רבים שלי אומרים לי לא פעם: “אני רוצה להגיע בי”ד” – “שם ישמעו אותי”, “שם אמצא צדק”, “שם אקבל מה שמגיע לי”. ואני עונה: לא תמיד כדאי להגיע לביה”ד- כי בהגעה לביה”ד יש חסרונות ויתרונות.

ראשית יש להבחין בין שני מקרים:

האחד- ערר על  ועדת עררים– הוא של הגעה לבי”ד כערכאה שלישית אחרי ועדת ראשונה וועדת עררים , כמו: נכות כללית ונכות עבודה, ילד נכה, שירותים מיוחדים, גמלת סיעוד, ניידות וכיו”ב.

השני-ערר על החלטת פקיד תביעות – כמו ידועה בציבור,תשלום רטרואקטיבי, הכרה בתאונת עבודה ועוד.

אתייחס לשני המקרים בנפרד:

1.בערר על ועדת עררים:

בשתי הערכאות הראשונות- אין פורמאליות, אפשר להביא מסמכים כמה שרוצים ואלו שרוצים, ובערר לועדת עררים – אפשר לפתוח את תיק מחדש (במיוחד מקום שהתובע לא היה מיוצג בועדה הראשונה)- ואז להגיש מסמכים נוספים וטענות חדשות. אחד מהמקרים בהם טיפלתי- הובאו 5 מסמכים בוועדה הראשונה ונקבעה 0% נכות תפקודית כי התובע הסביר שמקצועו “חקלאי”. בערר הבאנו 12 טענות חדשות, 20 מסמכים חדשים לעניין הרפואי וערר שלם לעניין התעסוקתי. בערר- בו ניצחנו- קיבלנו 100% נכות תיפקודית. יודגש כי הטענות בערר אינן חייבות להיות משפטיות או עובדתיות, אבל אני- כשאני מכינה כבר את התיק לקראת בי”ד- אני נוהגת להכניס טענות משפטיות כבר בשלב ועדת עררים. כך למשל, בתיק של ילדה עם תסמונת נדירה הבאנו 3 מקרים אחרים שנדונו בפסיקת ביה”ד  לעבודה שהכירו במחלה המסוימת  כמזכה בגמלת נכות. הועדה אמנם לא התיחסה לפסיקה- אבל זה היווה כבר בסיס לערר לביה”ד וגם לכך שהתעלמה מטיעונים אלה.

בערר לביה”ד – אמנם לא צריך רשות, להבדיל מערעור לביה”ד הארצי לעבודה. בעיקרון כל תיק יכול להגיע לשופט בביה”ד. עליי לציין כאן שתי עובדות חשובות:אחת, הרבה תיקים שמגיעים  לדיון בערר מסתיימים בהסכמה בין הצדדים להחזיר התיק לוועדת עררים; והשניה- שהערר מועבר לכתיבה אצל שופט דן יחיד, בלי דיון בפניו, מעבר לדיון הראשוני  אצל הרשם או הרשמת.

עם זאת צריכה להיות שאלה משפטית: לא די לטעון שועדת הערר טעתה כשלא נתנה משקל מספיק לבעיה כזו או אחרת, או טעתה בגובה הנכות, או שלא נתנה משקל מספיק לחוות דעת מטעם התובע. אלא צריך להראות שאלה משפטית, כמו: הועדה התעלמה לגמרי מטיעון כזה או אחר או מראיה שהובאו בפניה, הועדה לא מילאה את חובת ההנמקה שחלה עליה,הועדה  התעלמה לגמרי  מחוות דעת מומחה שהגיש התובע ועוד.

לבסוף: צריך לזכור כי הכללים הנוהגים בביה”ד הם כללים פורמאליים ונוקשים. אם העניין מחייב פתיחת התיק מחדש- יחולו הוראות סדרי הדין ודיני הראיות האזרחיים.זה כמובן מגביל את התובע בהבאת מלוא ראיותיו וטענותיו.

 

  1. ערר על פקיד תביעות

ישנם לא מעט מקרים, שגם כאשר יש זכות ערר לביה”ד- בעיקר על החלטות פקיד התביעות, גם כאן יש עדיפות מסוימת לסיים ההליכים בפני ביטוח לאומי. במקרה כזה תקופת הערעור לבית הדין היא ארוכה- של שנה, אך לעיתים כדאי לבקש דיון מחדש גם לפני תום השנה. למשל בתיק שטיפלתי בו ניתנה החלטה שהגיעה אליי ימים ספורים לפני תום השנה, בדלית ברירה הגשנו  במקביל ערר לביה”ד- כדי להפסיק מירוץ ההתישנות, ובמקביל הגשנו בקשה לדיון מחדש בביטוח לאומי. אחרי הדיון מחדש בביטוח לאומי התייתר הצורך בערר לביה”ד.

בדיון המחודש בפני ביטוח לאומי- אפשר להביא טענות חדשות, מסמכים חדשים, ואף …תמונות חדשות. בתיק בו טיפלתי לאחרונה דחה הביטוח הלאומי בקשת זוג להכיר בו כ”ידועים בציבור”. בדיון מחדש- הבאנו עוד 5 תצהירים, חשבונות שוטפים, תצהירי עבר בפני עו”ד וגם …תמונות משותפות של בני הזוג.

לעומת זאת, כפי שכבר ציינתי ההליכים בפני בי”ד אורכים זמן רב, זמן רב הרבה יותר מהליכים של ביטוח לאומי, דיני הראיות וסדרי הדין נוקשים הרבה יותר- כיאה לבית משפט העושה דין וצדק.

על כל פנים: ברור  שיש מקרים חד משמעיים שכדאי להגיע לביה”ד:

  1. בתאונת עבודה- כאשר הביטוח הלאומי שולל הכרה באירוע כ”תאונת עבודה”, והדברים אמורים במיוחד במיקרו טראומה. למשל פסיקה שיצאה לאחרונה מביה”ד לגבי עובדי סיעוד- שאפשר להכיר בפגיעות שלהם כ”תאונת עבודה”.
  2. במקרים שיש מחלוקת קשה בין הצדדים מבחינה עובדתית. למשל, תיק בטיפולי שבו התובעת עומדת על דעתה שהיתה ידועה בציבור של המנוח, כאשר יש מחלוקת אמיתית על כל תנאי ה”ידועה בציבור”.
  3. במקרים שיש מחלוקת משפטית אמיתית- למשך אני מטפלת עתה כבר שנתיים בהחלת תקנה מיטיבה עם נכה עבודה, כאשר זה כבר פרש לגימלאות. השאלה כאן אינה עובדתית אלא משפטית טהורה- ודינה להגיע לפיתחו של ביה”ד.

לסיכום: לא תמיד קל ורצוי להגיע לשערי ביה”ד לעיתים הן תהיינה נעולות ולעיתים ההסדרים המשפטיים יהיו כבולים. אך יש מקומות שכדאי  למצוא המפתחות.

 

 

עורך דין ביטוח לאומי – עינת בר אילן קיץ